איך בודקים אם תואר אמיתי (התעודה לא תגלה לכם)

מסדר הזיהוי: ארבע תעודות, רק אחת אמיתית

אתם עומדים לגייס מישהו, לשלם על המומחיות שלו או פשוט לסמוך על מה שסיפר לכם, וכל מה שיש לכם ביד הוא תעודה. היא נראית בסדר, וזה לא מוכיח הרבה: תעודת תואר מזויפת כמעט אף פעם לא נראית מזויפת.⁠​‌​​​​​‌​‌​‌​‌​‌​‌‌‌‌‌​​​‌‌​‌​​​​‌‌​​‌​‌​‌‌‌‌‌​​​‌‌​‌‌​​​‌‌​​‌​‌​‌‌​​​​‌​‌‌‌​​‌​​‌‌​‌‌‌​​​‌​‌‌‌‌​‌‌​‌​​​​‌‌​‌‌‌‌​‌‌‌​‌‌‌​​‌​‌‌​‌​‌‌‌​‌​​​‌‌​‌‌‌‌​​‌​‌‌​‌​‌‌​​​‌‌​‌‌​‌​​​​‌‌​​‌​‌​‌‌​​​‌‌​‌‌​‌​‌‌​​‌​‌‌​‌​‌‌​‌​​‌​‌‌​​‌‌​​​‌​‌‌​‌​‌‌​​​​‌​​‌​‌‌​‌​‌‌​​‌​​​‌‌​​‌​‌​‌‌​​‌‌‌​‌‌‌​​‌​​‌‌​​‌​‌​‌‌​​‌​‌​​‌​‌‌​‌​‌‌​‌​​‌​‌‌‌​​‌‌​​‌​‌‌​‌​‌‌‌​​‌​​‌‌​​‌​‌​‌‌​​​​‌​‌‌​‌‌​​​‌‌‌‌‌​​​​‌‌​​‌​​​‌‌​​​​​​‌‌​​‌​​​‌‌​‌‌​​​‌​‌‌​‌​​‌‌​​​‌​​‌‌​​​‌​​‌​‌‌​‌​​‌‌​​​​​​‌‌​‌‌‌​‌‌‌‌‌​​​​‌‌​​‌​​‌‌​​​​‌​​‌‌​​‌​​​‌‌​‌​‌​​‌‌​‌‌​​​‌‌‌​​​​​‌‌​​​‌​‌‌​​‌​​​​‌‌​​​​​​‌‌‌​​​⁠

הנה מסדר זיהוי דמיוני. על כל ארבע התעודות כתוב אותו דבר: BSc Business Management, בדרגת First (first-class honours, הדרגה הגבוהה ביותר של תואר בריטי).⁠​‌​​​​​‌​‌​‌​‌​‌​‌‌‌‌‌​​​‌‌​‌​​​​‌‌​​‌​‌​‌‌‌‌‌​​​‌‌​‌‌​​​‌‌​​‌​‌​‌‌​​​​‌​‌‌‌​​‌​​‌‌​‌‌‌​​​‌​‌‌‌‌​‌‌​‌​​​​‌‌​‌‌‌‌​‌‌‌​‌‌‌​​‌​‌‌​‌​‌‌‌​‌​​​‌‌​‌‌‌‌​​‌​‌‌​‌​‌‌​​​‌‌​‌‌​‌​​​​‌‌​​‌​‌​‌‌​​​‌‌​‌‌​‌​‌‌​​‌​‌‌​‌​‌‌​‌​​‌​‌‌​​‌‌​​​‌​‌‌​‌​‌‌​​​​‌​​‌​‌‌​‌​‌‌​​‌​​​‌‌​​‌​‌​‌‌​​‌‌‌​‌‌‌​​‌​​‌‌​​‌​‌​‌‌​​‌​‌​​‌​‌‌​‌​‌‌​‌​​‌​‌‌‌​​‌‌​​‌​‌‌​‌​‌‌‌​​‌​​‌‌​​‌​‌​‌‌​​​​‌​‌‌​‌‌​​​‌‌‌‌‌​​​​‌‌​​‌​​​‌‌​​​​​​‌‌​​‌​​​‌‌​‌‌​​​‌​‌‌​‌​​‌‌​​​‌​​‌‌​​​‌​​‌​‌‌​‌​​‌‌​​​​​​‌‌​‌‌‌​‌‌‌‌‌​​​​‌‌​​‌​​‌‌​​​​‌​​‌‌​​‌​​​‌‌​‌​‌​​‌‌​‌‌​​​‌‌‌​​​​​‌‌​​​‌​‌‌​​‌​​​​‌‌​​​​​​‌‌‌​​​⁠

• מס׳ 1, בדואר. מקור מקומט על קרטון בגוון שמנת, חתום בידי מי שעמד אז בראש האוניברסיטה; הסמל המובלט בולט מתחת לאגודל. הייתם סומכים על הזיכרונות החמים של בעל התעודה מטקס הסיום.
• מס׳ 2, בשליח. קרטון עבה, חותם זהב שאפשר למשש ומוטו בלטינית בלי שגיאה אחת. הייתם סומכים על המשקל עצמו.
• מס׳ 3, בראיון העבודה. נמסרה בתוך התיקייה של האוניברסיטה עצמה, חדשה ונקייה ללא רבב. הייתם סומכים על כך שכל פרט בה תואם לקורות החיים.
• מס׳ 4, במייל. קובץ PDF חד מהאוניברסיטה המפורסמת ביותר במדינה, עם הסמל האמיתי שלה ועם שמו של רשם האוניברסיטה, מאוית נכון. הייתם סומכים על השם המפורסם.

אחת אמיתית; שלוש האחרות הן הזיופים שתפגשו הכי הרבה:

• התואר ממפעל תארים. "אוניברסיטה" מפוארת ששום רשות חינוך לא מכירה בה.
• הזיוף. שם של אוניברסיטה אמיתית על מסמך שהיא מעולם לא הנפיקה.
• השדרוג. מישהו שבאמת סיים את התואר, אבל התעודה שלו טוענת יותר ממה שכתוב ברישום, למשל דרגה 2:2 (Lower Second, השלישית מתוך ארבע בתואר בריטי) שהודפסה כ-First.

השירות הבריטי הרשמי לאימות תארים, Hedd, מכנה את זה בערכת הכלים שלו למעסיקים "לתת לעצמם ציון טוב יותר מזה שהשיגו" ("giving themselves a better grade than they achieved"), כפי שמופיע בעמוד הבית שלו.⁠​‌​​​​​‌​‌​‌​‌​‌​‌‌‌‌‌​​​‌‌​‌​​​​‌‌​​‌​‌​‌‌‌‌‌​​​‌‌​‌‌​​​‌‌​​‌​‌​‌‌​​​​‌​‌‌‌​​‌​​‌‌​‌‌‌​​​‌​‌‌‌‌​‌‌​‌​​​​‌‌​‌‌‌‌​‌‌‌​‌‌‌​​‌​‌‌​‌​‌‌‌​‌​​​‌‌​‌‌‌‌​​‌​‌‌​‌​‌‌​​​‌‌​‌‌​‌​​​​‌‌​​‌​‌​‌‌​​​‌‌​‌‌​‌​‌‌​​‌​‌‌​‌​‌‌​‌​​‌​‌‌​​‌‌​​​‌​‌‌​‌​‌‌​​​​‌​​‌​‌‌​‌​‌‌​​‌​​​‌‌​​‌​‌​‌‌​​‌‌‌​‌‌‌​​‌​​‌‌​​‌​‌​‌‌​​‌​‌​​‌​‌‌​‌​‌‌​‌​​‌​‌‌‌​​‌‌​​‌​‌‌​‌​‌‌‌​​‌​​‌‌​​‌​‌​‌‌​​​​‌​‌‌​‌‌​​​‌‌‌‌‌​​​​‌‌​​‌​​​‌‌​​​​​​‌‌​​‌​​​‌‌​‌‌​​​‌​‌‌​‌​​‌‌​​​‌​​‌‌​​​‌​​‌​‌‌​‌​​‌‌​​​​​​‌‌​‌‌‌​‌‌‌‌‌​​​​‌‌​​‌​​‌‌​​​​‌​​‌‌​​‌​​​‌‌​‌​‌​​‌‌​‌‌​​​‌‌‌​​​​​‌‌​​​‌​‌‌​​‌​​​​‌‌​​​​​​‌‌‌​​​⁠

בחרו תעודה אחת להמר עליה, וזכרו את המספר שלה.⁠​‌​​​​​‌​‌​‌​‌​‌​‌‌‌‌‌​​​‌‌​‌​​​​‌‌​​‌​‌​‌‌‌‌‌​​​‌‌​‌‌​​​‌‌​​‌​‌​‌‌​​​​‌​‌‌‌​​‌​​‌‌​‌‌‌​​​‌​‌‌‌‌​‌‌​‌​​​​‌‌​‌‌‌‌​‌‌‌​‌‌‌​​‌​‌‌​‌​‌‌‌​‌​​​‌‌​‌‌‌‌​​‌​‌‌​‌​‌‌​​​‌‌​‌‌​‌​​​​‌‌​​‌​‌​‌‌​​​‌‌​‌‌​‌​‌‌​​‌​‌‌​‌​‌‌​‌​​‌​‌‌​​‌‌​​​‌​‌‌​‌​‌‌​​​​‌​​‌​‌‌​‌​‌‌​​‌​​​‌‌​​‌​‌​‌‌​​‌‌‌​‌‌‌​​‌​​‌‌​​‌​‌​‌‌​​‌​‌​​‌​‌‌​‌​‌‌​‌​​‌​‌‌‌​​‌‌​​‌​‌‌​‌​‌‌‌​​‌​​‌‌​​‌​‌​‌‌​​​​‌​‌‌​‌‌​​​‌‌‌‌‌​​​​‌‌​​‌​​​‌‌​​​​​​‌‌​​‌​​​‌‌​‌‌​​​‌​‌‌​‌​​‌‌​​​‌​​‌‌​​​‌​​‌​‌‌​‌​​‌‌​​​​​​‌‌​‌‌‌​‌‌‌‌‌​​​​‌‌​​‌​​‌‌​​​​‌​​‌‌​​‌​​​‌‌​‌​‌​​‌‌​‌‌​​​‌‌‌​​​​​‌‌​​​‌​‌‌​​‌​​​​‌‌​​​​​​‌‌‌​​​⁠

למה העין לא יכולה לבחור נכון

תואר הוא לא פיסת נייר. הוא רשומה במערכות של האוניברסיטה שהעניקה אותו: האדם הזה, התואר הזה, הדרגה הזו, התאריך הזה. התעודה היא רק הדפסה של הרשומה, וכל אחד יכול להדפיס. לכן אף אחד לא יכול לאמת תואר רק מלהסתכל עליו: בדיקת תעודת תואר בעין, מקרוב ככל שתהיה, בודקת רק את ההדפסה.

שלוש בדיקות, שלושה זיופים: איך בודקים אם תואר אמיתי או מזויף

בדיקה 1: האם הגוף שהעניק את התואר מוכר רשמית?

חפשו את הגוף שהעניק את התואר, ולא תמיד מדובר במכללה שבה למדו.

• אוניברסיטאות בבריטניה: המדריך של GOV.UK, אתר ממשלת בריטניה, מפנה לרשימה של כל אחד מחלקי בריטניה, למשל המרשם של Office for Students (הרגולטור של ההשכלה הגבוהה באנגליה) עבור אנגליה.
• מכללות בארה״ב: מאגר DAPIP של משרד החינוך האמריקאי.
• אוסטרליה: המרשם הלאומי של מוסדות ההשכלה הגבוהה של TEQSA, הרשות האוסטרלית לאיכות ולתקנים בהשכלה הגבוהה.
• ניו זילנד: רשימת המוסדות להשכלה על-תיכונית של Education Counts.
• בכל מקום אחר: הרשימה הרשמית של האוניברסיטאות המוכרות במדינה שבה המוסד פועל (דפי המדינות של ENIC-NARIC מפנים לרבות מהן), ואחר כך החיפוש שלנו ברשימות האזהרה הרשמיות.

מפעלי התארים יודעים את זה, ולכן רבים מהם מתהדרים בהסמכה מ"סוכנות מזויפת, אבל עם שם שנשמע רשמי, שהם עצמם המציאו" ("a bogus, but official-sounding, agency they invented"), כך מזהירה רשות הסחר הפדרלית בארה״ב (FTC). משרד החינוך האמריקאי בוחן את גופי ההסמכה שהוא מכיר בהם, והגוף שמפעל תארים המציא לא יהיה אחד מהם.

לא מופיע ברשימה?

ייתכן שהמוסד התמזג, נסגר או שינה את שמו. החיפוש של Hedd כולל גם גופים בריטיים שמעניקים תארים ושהתמזגו או שינו את שמם.

מי נופלת בבדיקה 1?

מס׳ 2. ה"אוניברסיטה" שלה לא מופיעה באף רשימה רשמית, תחת אף שם.

בדיקה 2: האם יש לאוניברסיטה רישום של האדם הזה?

רק הרשומות של האוניברסיטה יכולות לענות על זה, ובדרך כלל רק בהסכמת הבוגר או הבוגרת:

• בריטניה: Hedd, שארגונים משתמשים בו עם הסכמה חתומה של בעל התואר.
• ארה״ב: National Student Clearinghouse, הגוף שדרכו מכללות אמריקאיות מאשרות תארים, עבור המכללות שמשתתפות בו; ואם המכללה לא משתתפת, מזכירות הסטודנטים שלה.
• אוסטרליה וניו זילנד: קישור של My eQuals, מערכת התעודות הדיגיטליות של האוניברסיטאות, שבעל התואר שולח לכם. לדברי My eQuals, כל האוניברסיטאות בשתי המדינות משתתפות בה. הדפסה לא נחשבת. אין שם רישום? האוניברסיטה יכולה לאשר.
• בכל מקום אחר: מזכירות הסטודנטים או מדור הבחינות.

אף פעם אל תשתמשו בקישור, במספר טלפון או בכתובת מייל שמופיעים על התעודה או שנשלחו יחד איתה: ה-FTC מזהירה שיש מפעלי תארים שמפעילים "שירות אימות" משלהם, ששולח גיליון ציונים מזויף לכל מעסיק שמתקשר. הכלי בדיקת מלכודות אימות מראה אם כתובת באמת שייכת לאוניברסיטה.

מי נופלת בבדיקה 2?

מס׳ 4. זייפן יכול להעתיק סמל מפורסם, אבל לא להוסיף שורה לרשומות של האוניברסיטה.

בדיקה 3: האם הרישום תואם לטענה, פרט אחר פרט?

מפתה לעצור ב"כן, למדו שם". השדרוג בדיוק על זה סומך. הניחו את הטענה ליד התשובה: השם, סוג התואר (תואר BA אינו BSc), התחום, הדרגה, השנה.

ה-Clearinghouse האמריקאי לא מאשר ציונים, ולכן אם נטען ציון GPA (ממוצע הציונים בארה״ב) מסוים, בקשו מבעל התואר שיורה למכללה לשלוח לכם גיליון ציונים רשמי. לשם כך נדרשת ההסכמה שלו.

מי נופלת בבדיקה 3?

מס׳ 1. ברישום כתוב 2:2, לא First.

החשיפה: מה הייתה כל תעודה

ארבעתן עברו את מבחן המבט. פתחו את פסק הדין על ההימור שלכם:

הימרתי על מס׳ 1

סמכתם על חתימה אמיתית על תעודה אמיתית, ששונתה מ-2:2.

הימרתי על מס׳ 2

סמכתם על משקל ועל חותם. בערכת הכלים של Hedd כתוב שאמצעים כאלה "פחות יעילים ברגע שלזייפן יש גישה לאותה טכנולוגיה" ("less effective once a fraudster has access to the same technology").

הימרתי על מס׳ 3

תשובה נכונה, סיבה שגויה: גם זיוף היה תואם לקורות החיים באותה מידה.

הימרתי על מס׳ 4

סמכתם על שם מפורסם, על הסמל שלו ועל רשם האוניברסיטה. כל אלה פומביים, ולכן זייפן פשוט מעתיק אותם.

שלוש הבדיקות בכרטיס אחד

איך מאמתים תואר של מישהו כשזה לא חלק מהעבודה שלכם?

איך בודקים אם התואר של מישהו אמיתי? זה תלוי בקשר שלכם אליו. בדיקה 1 פתוחה לכל אחד; בדיקות 2 ו-3 דורשות בדרך כלל את ההסכמה שלו. השירות של Hedd "לא מיועד לאנשים פרטיים" ("not intended for individuals"), וה-Clearinghouse לא נותן שירות לכלי תקשורת ולחוקרים פרטיים.

יוצא דופן אחד בארה״ב: לפי FERPA, החוק הפדרלי שמגן על פרטיות הסטודנטים, מכללה רשאית להגדיר תארים ומועדי לימודים כ"directory information", מידע שמותר למסור לכל פונה, ולאשר אותם בלי הסכמה, אלא אם הבוגר ביקש שלא, עוד בזמן הלימודים.

בסיעוד, בפיזיותרפיה או בעריכת דין, הרישיון חשוב יותר מהתואר: בדקו ב-NMC (אחיות ומיילדות בבריטניה), ב-HCPC (מקצועות בריאות רבים בבריטניה) או ב-Solicitors Register (מרשם עורכי הדין באנגליה ובוויילס). ואם מדובר במישהו שאתם יוצאים איתו, קראו איך בודקים אם מישהו למד באוניברסיטה.

אם אתם מעסיקים או לקוחות, בקשו כך:

"אצלי כל תואר נבדק במקור. מה נוח לך יותר: לחתום על טופס הסכמה כדי שאוכל לפנות לאוניברסיטה שלך, או לשלוח לי רישום רשמי, למשל קישור My eQuals? ואם למדת תחת שם אחר, אשמח לדעת."

בכל מקרה אחר:

"יהיה בסדר מבחינתך לבקש מהאוניברסיטה שלך לאשר לי את התואר? או, אם למדת באוסטרליה או בניו זילנד, לשלוח לי קישור My eQuals? זו בקשה שאני מפנה לכולם."

אם בדיקה נכשלת, או שאף אחד לא עונה

חשבו שוב על בעל תעודה מס׳ 1. המילים הראשונות הנכונות אף פעם לא היו "שיקרת": רישום חסר או אי-התאמה הם שאלה, לא פסק דין.

לדברי Hedd, כשבקשת אימות חוזרת בסטטוס "cancelled" (מבוטלת), הסיבה השכיחה ביותר היא שהפרטים לא תואמים לרשומות של האוניברסיטה. שאלו את האדם בעדינות, ואז פנו שוב לאוניברסיטה.

אין הסכמה, או שאין תשובה? אז התואר לא אומת. אל תסתמכו עליו, ובקשו שוב דרך הערוץ הרשמי.

תואר שהתברר כמזויף הוא כבר סיפור אחר. השירות הבריטי הרשמי לדיווח על הונאות תארים מופעל על ידי Hedd, ודף יצירת הקשר שלו מסביר איך מדווחים. מעסיקים יכולים להיעזר במדריך שלנו לטיפול בתואר שהתברר כמזויף.

הצעד הבא שלכם: עשו את בדיקה 1 על התעודה שמונחת מולכם, עכשיו. מגייסים עובדים? היעזרו בשגרת עשר הדקות למעסיקים.

מקורות

• Hedd: עמוד הבית וערכת הכלים למעסיקים
• Hedd: שאלות נפוצות: הסכמה, גופים שהתמזגו, בקשות שבוטלו
• Hedd: יצירת קשר: דיווח על הונאת תארים
• רשות הסחר הפדרלית בארה״ב: איך לא להיכוות מתארים מזויפים
• National Student Clearinghouse: אימות עכשיו
• My eQuals: שאלות נפוצות למעסיקים ולגורמים מאמתים
• GOV.UK: בודקים אם האוניברסיטה או המכללה רשאית להעניק תואר
• משרד החינוך האמריקאי: DAPIP: המשרד בוחן את גופי ההסמכה שהוא מכיר בהם
• TEQSA: המרשם הלאומי של מוסדות ההשכלה הגבוהה, שדף אוסטרליה של ENIC-NARIC מתאר כ"the authoritative primary source" (המקור הראשוני המוסמך) על מוסדות רשומים
• Education Counts: רשימת המוסדות להשכלה על-תיכונית, שמופיעה בדף ניו זילנד של ENIC-NARIC תחת מוסדות מוכרים
• ENIC-NARIC: מוסדות מוכרים להשכלה גבוהה: בודקים ברשימה הלאומית הרשמית
• משרד החינוך האמריקאי: FERPA, 34 CFR Part 99: סעיפים 99.3, 99.30, 99.37
• המרשמים של NMC, HCPC ו-SRA

#אימות_תואר #תארים_מזויפים #מפעלי_תארים #בודקים_ברישומים